מי אנחנו

press to zoom

press to zoom

press to zoom
1/2

הרעיון להקים ארכיון לתיאטרון בישראל היה של ישראל גור.

הודות לפעילותו ולמרצו הבלתי נדלה נפתחו דלתותיו של הארכיון הראשון לתיאטרון בירושלים, ב-22 במאי 1973. עיריית ירושלים תמכה בהקמתו והעמידה לרשותו דירה ברחוב מסילת ישרים. לאחר מותו של ישראל גור עבר הארכיון למשכנו הנוכחי באוניברסיטה העברית בירושלים, בהר הצופים, והוא נקרא על שם מייסדו.

הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור מתעד, אוסף, מציל ומשמר מסמכים, תעודות, דגמי תפאורה, אביזרי במה, תלבושות, סקיצות של תלבושות ותפאורה, תווים, מחזות וספרים וכל הקשור לתולדות התיאטרון העברי והיידי בארץ ישראל, בישראל ובתפוצות, וכן בתיעוד של תולדות התיאטרון הישראלי מימי הקמת מדינת ישראל ועד ימינו. הוא פתוח לקהל הרחב ומשרת חוקרים, אמני תיאטרון, תלמידים למשחק, סטודנטים, תלמידי תיכון ושוחרי תיאטרון.

בארכיון אוספים רבים וחשובים שתרמו אמני תיאטרון ומשפחותיהם וכן חוקרים, בהם העיזבונות של האמנים נחום דוד צמח, מייסד תיאטרון הבימה; זלמן זילברצוויג, חוקר תולדות התיאטרון היידי ומחבר הלקסיקון של תולדות התיאטרון היידי; שלמה מיכאלס, מגדולי הבמאים והשחקנים של התיאטרון היידי בברית המועצות; זיגמונט טורקוב, מחשובי הבמה היידית ומייסד תיאטרון זוטא בישראל; מאיר מרגלית, גדול שחקני תיאטרון אהל; יוסף מילוא, מייסד התיאטרון הקאמרי והתיאטרון העירוני חיפה ומחשובי הבמאים בישראל, ועוד אוספים רבים.

הארכיון פעל ופועל לתעד אמני תיאטרון בראיונות אישיים (אודיו ווידיאו) ובניהול תיק אישי לכל אמן; לתעד כל הצגה שהוצגה בארץ ישראל ובישראל עד ימינו, בתיאטרונים המרכזיים ובתיאטרוני השוליים. בארכיון אוסף כרזות גדול של הצגות מימי ראשית התיאטרון העברי ועד ימינו. בספרייה העשירה של הארכיון מחזות מקוריים ומתורגמים, ספרים העוסקים בתיאטרון ובתולדותיו, כתבי עת ואלבומים. אולם קריאה מרווח עומד לרשות הקהל ולצדו תאים לצפייה בקלטות או להאזנה.

המוזיאון, גם הוא חלק מהארכיון, מציג בתערוכת קבע את תולדות התיאטרון העברי והיידי, ובתערוכות מתחלפות מאוספיו ומאוצרותיו. הארכיון משאיל מאוצרותיו לתערוכות במוזיאונים אחרים בישראל ובעולם.

הארכיון מקיים ימי עיון העוסקים בתיאטרון ואמנויותיו ועורך מפגשים עם אמני תיאטרון. הוא מדריך קבוצות אורחים מישראל ומהתפוצות.

הארכיון הוא עמותה ללא מטרות רווח ופעילותו נסמכת על תמיכת מִנהל תרבות שבמשרד התרבות והספורט, על אגף התרבות של עיריית ירושלים ועל תרומות.

בימים אלה הארכיון שוקד על תכנון והוצאה לפועל של שלושה מיזמים גדולים וחשובים לשמירה על חומרי הארכיון ולהנגשתם לציבור רחב בישראל ובעולם:

- קִטלוג ממוחשב של כל הקטלוגים בארכיון (תיקי הצגות ואישים, ספרים, קלטות, כרזות)

- סריקה של כל חומרי הארכיון

- העברה של קלטות הווידיאו והאודיו לפורמט דיגיטלי וממוחשב