ישראל גור

IMG_8822.jpg

ישראל גור (1982-1925) אהב תיאטרון מנעוריו והקדיש לאהבתו את מיטב חייו: ראה הצגות ולעתים לא פעם אחת אלא פעמים רבות, אסף ביקורות, רשימות, מאמרים, תוכניות, צילומי הצגות ושחקנים וכל השייך לתיאטרון ויכול היה לשים ידו עליו. לימים היה האוסף הפרטי שלו לגרעין של הארכיון והמוזיאון לתיאטרון שהקים.

גור עלה מליטא לארץ ישראל בהיותו בן עשר, היה חניך הנוער העובד, בין מייסדי קיבוץ משגב עם ובהיותו אך בן שבע-עשרה התגייס לפלמ"ח. הוא עלה לירושלים בשנת 1950 ללמוד ספרות באוניברסיטה העברית ומצא עיר ללא תיאטרון. מפעלו הראשון היה הקמת "חוג הבימה", פגישות של אוהבי תיאטרון בירושלים לשיחות ולדיונים על הצגות ועל תיאטרון, פגישות שעוררו התלהבות ומשכו קהל רב. מ"חוג הבימה" נולד הרעיון למלא את החסר, כתב עת שיעסוק בקרוב ללבם של אוהבי תיאטרון. גור הקים לתחיה בשנת 1959 את כתב העת במה, שפסק להופיע בשנת 1948, והיה עד יום מותו המוציא לאור, העורך, המביא לבית הדפוס, המפיץ והמשכנע סופרים, חוקרים ואנשי תיאטרון לתרום לכתב העת. במה הייתה גם במתו לביקורות, לרשימות ולמאמרים על תיאטרון שכתב (וכינס לימים בספרים, ובהם פנקס תיאטרוני, 1961; דמויות בתיאטרון העברי, 1965).

המסמכים שעל בסיסם נכתבו המאמרים לכתב העת במה צמחו והצטרפו לאוסף פרטי של גור, אוסף שהלך וגדל, ונולד הצורך לטפל בהם ולשמרם. כך נולד מפעלו הגדול של ישראל גור, ייסוד הארכיון והמוזיאון לתיאטרון בירושלים, שפתח את שעריו לקהל בשנת 1973 וקלט מיד בראשיתו אוספים חשובים של אמני תיאטרון וחוקרים.